כתב האישום:
לאחר שנסתיימה חקירת המשטרה שבדקה את החשדות כנגד החשוד מעבירה זו את המלצתה לידי רשויות התביעה המשטרתית (לעתים לידי הפרקליטות הפלילית, היועץ המשפטי לממשלה או אף עורך דין פרטי שהוסמך לכך במקרים מסויימים). רשויות התביעה בוחנות את החומר שנאסף על-ידי המשטרה ובוחנות באם יש ראיות או די ראיות להגשת כתב אישום וכן באם יש אינטרס ציבורי בהגשת כתב האישום ("פוטנציאל הרשעתי").
הצדדים לכתב האישום:
כמעט תמיד המדינה היא המאשימה כאשר מהצד השני נמצא הנאשם שלו מייחסת המדינה את ביצוע העבירות. החריג הוא 'קובלנה פלילית" לפיה יכול אדם פרטי להגיש כתב אישום כנגד אדם אחר, בעבירות מסויימות בלבד.
הגשת כתב האישום:
לאחר שרשויות התביעה החליטו על הגשת כתב האישום כנגד הנאשם אזי מוגש כתב האישום לבית המשפט שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בעניין. כתב האישום אמור לפרט בדיוק מה, מתי ואיפה ביצע הנאשם את הנטען כלפיו.
התביעה אמורה לכלול בכתב האישום גם את הוראות החיקוק המפורטות עליהן עבר הנאשם וגם את העובדות המהוות בסיס להפרת החוק.
מרגע הגשת כתב האישום הופך האדם שלו מיוחסת הפרת החוק לנאשם, זאת להבדיל מחשוד טרם הגשת כתב האישום.
תשובת הנאשם לכתב האישום:
למעשה, משהוגש כתב האישום לבית המשפט המוסמך מוזמן הנאשם לדיון מסוג 'הקראה' שם מקריאים לו את כתב האישום והאמור בו ועל הנאשם לתת מענה מפורט לאמור בכתב האישום על כל סעיפיו. נאשם יכול להודות בכתב האישום ואז יישמעו טיעונים לעונש או שיכול הנאשם לכפור באמור בכתב האישום ואז ייקע בית המשפט את התיק לדיוני הוכחות אליו יזומנו עדי התביעה ועדי ההגנה של הנאשם ויישמע המשפט עד להכרעת הדין (זכאי או אשם).
שימוע לפני הגשת כתב אישום:
כמו כן, חשוב לציין כי לפי החוק יש מיקרים מסוימים בהם מחויבות רשויות התביעה לערוך הליך שימוע/יידוע בטרם הגשת כתב אישום, אי ביצוע ההנחיה האמורה עשוי להביא לביטול כתב האישום. מוכרים גם מקרים בהם שיהוי בלתי סביר בהגשת כתב האישום כנגד הנאשם הביאו לביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק.
לעו"ד פלילי סגרון ג'קי-הנרי ניסיון רב ומוכח בהתמודדות עם כתבי אישום חמורים ולא אחת לאחר ששוכנע בית המשפט בכך שנפל פגם בכתב האישום שהוגש כנגד נאשם ו רשויות התביעה לא הקפידו על הוראות החוק בדרך הגשת כתב האישום, בוטל כתב האישום נגד הנאשם/ים.