עורך דין עבירות אלימות ותקיפה: ייצוג פלילי בחקירה, במעצר ובבית המשפט

נחקרתם במשטרה בחשד לתקיפה? נעצרתם בעקבות קטטה? הוגש נגדכם כתב אישום בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש או חבלה חמורה? עבירות אלימות עלולות להוביל למעצר, להגשת כתב אישום ולעונשי מאסר, אולם כל מקרה מחייב בחינה מדוקדקת של הראיות, נסיבות האירוע וטענות ההגנה האפשריות.

עו"ד ג'קי-הנרי סגרון, עורך דין פלילי בנתניה בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה במשפט הפלילי, מעניק ייצוג לחשודים ולנאשמים בעבירות אלימות, החל משלב החקירה במשטרה ועד לניהול המשפט בבית המשפט.

זומנתם לחקירה או נעצרתם בחשד לעבירת אלימות? לייעוץ משפטי התקשרו: 052-2892777.

עבירות אלימות בישראל: מה נחשב לתקיפה לפי חוק העונשין?

חוק העונשין, התשל"ז-1977, כולל שורה של עבירות הנוגעות לפגיעה בגופו של אדם, החל מתקיפה שאינה גורמת לחבלה וכלה בעבירות חמורות של חבלה גופנית.

סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר תקיפה באופן רחב יחסית. תקיפה עשויה להתבטא בהכאה, בדחיפה, בנגיעה או בהפעלת כוח על גופו של אדם שלא בהסכמתו, או בהסכמה שהושגה בתרמית.

לכן, גם אירוע שאינו כולל אגרופים או פציעה משמעותית עשוי, בנסיבות המתאימות, להיחשב לתקיפה פלילית.

עם זאת, על התביעה להוכיח את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ואין די בעצם הגשת תלונה כדי לקבוע שאדם ביצע עבירה.

תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין

תקיפה סתם היא עבירה שבה אדם תוקף אחר שלא כדין, מבלי שנדרש להוכיח כי נגרמה לנפגע חבלה של ממש.

העונש המרבי הקבוע בסעיף 379 לחוק העונשין הוא שנתיים מאסר.

דוגמאות לאירועים שעשויים להיבחן כתקיפה סתם כוללות דחיפה במהלך ויכוח, סטירה או הפעלת כוח שלא כדין כלפי אדם אחר.

חשוב להדגיש כי לא כל מגע פיזי מהווה עבירה פלילית. יש לבחון את נסיבות המגע, את ההסכמה ואת יתר היסודות הנדרשים בחוק.

במקרים המתאימים ניתן להעלות טענות הגנה שונות, ובהן הגנה עצמית, בהתאם לתנאים הקבועים בדין.

תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380

סעיף 380 לחוק העונשין עוסק בתקיפה שגרמה לנפגע חבלה של ממש.

העונש המרבי הקבוע בגין עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.

בניגוד לתקיפה סתם, בעבירה זו נדרשת הוכחה של חבלה ממשית כתוצאה מהתקיפה.

החבלה עשויה להתבטא, בהתאם לנסיבות, בפציעות, בחבלות גופניות או בנזקים אחרים העונים להגדרה המשפטית.

במסגרת ניהול ההגנה יש לבדוק את התיעוד הרפואי, את אופי החבלה, את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הפגיעה ואת יתר הראיות.

לעיתים קיימת מחלוקת לא רק בשאלה מי גרם לחבלה, אלא גם בשאלה האם הפגיעה שהוכחה מקיימת את יסודות העבירה שיוחסה לנאשם.

חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין

חבלה חמורה היא עבירה חמורה יותר מתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

סעיף 333 לחוק העונשין קובע עונש מרבי של שבע שנות מאסר למי שחובל באדם חבלה חמורה שלא כדין.

המשמעות המשפטית של חבלה חמורה נקבעת לפי הגדרות החוק והפסיקה.

במסגרת תיקי חבלה חמורה עשויות להתעורר שאלות הנוגעות להיקף הנזק הגופני, לחומרת הפגיעה, לקשר הסיבתי ולחוות דעת רפואיות.

לכן, בתיקים מסוג זה קיימת חשיבות מיוחדת לבדיקת המסמכים הרפואיים וחוות הדעת שעליהם מבוסס כתב האישום.

חבלה חמורה בנסיבות מחמירות

סעיף 335 לחוק העונשין קובע נסיבות מחמירות ביחס לעבירות מסוימות של חבלה ופציעה.

בין היתר, החוק מתייחס לנסיבות הקשורות לנשיאת נשק קר או חם ולביצוע העבירה בנוכחות אחרים שחברו יחד לביצועה, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף.

כאשר מתקיימות הנסיבות המחמירות, עשויה החשיפה לעונש להיות גבוהה מזו הקבועה לעבירת הבסיס.

עם זאת, אין די בכך שהמשטרה מתארת אירוע כאלימות חמורה כדי לקבוע שהתקיימו הנסיבות המחמירות הקבועות בחוק.

על התביעה להוכיח את העובדות ואת יסודות העבירה הרלוונטיים.

תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382

סעיף 382 לחוק העונשין עוסק בתקיפה בנסיבות מחמירות.

החוק מתייחס, בין היתר, למקרים שבהם עבירת תקיפה מבוצעת כאשר שניים או יותר חוברים יחד לביצוע המעשה, וכן לתקיפות מסוימות כלפי בני משפחה.

במקרים שעליהם חל סעיף 382, העונש המרבי עשוי להיות כפול מזה הקבוע לעבירת התקיפה הרלוונטית, בהתאם להוראות הסעיף.

במסגרת ההגנה יש לבחון האם הוכחו הנסיבות המחמירות, מה הייתה מעורבותו של כל אחד מהחשודים והאם ניתן לייחס לכל נאשם את המעשים ואת האחריות הנטענת.

הגנה עצמית בעבירות אלימות: מתי מותר לאדם להגן על עצמו?

אחת מטענות ההגנה החשובות בתיקי אלימות היא הגנה עצמית.

סעיף 34י לחוק העונשין קובע סייג לאחריות פלילית כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית לפגיעה בחיים, בחירות, בגוף או ברכוש, בהתאם לתנאי החוק.

עם זאת, לא כל טענה שלפיה הנאשם הותקף תחילה מספיקה כדי לבסס הגנה עצמית.

יש לבחון, בין היתר:

• האם נשקפה סכנה מוחשית ומיידית.
• האם הפעולה נדרשה לשם הדיפת התקיפה.
• האם הופעל כוח סביר בנסיבות העניין.
• האם הייתה אפשרות למנוע את הפגיעה בדרך אחרת.
• האם הנאשם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפתחות האירוע תוך צפיית האפשרות לכך.

במקרים המתאימים, ראיות כגון סרטוני אבטחה, עדויות ותיעוד רפואי עשויות להיות משמעותיות לבחינת טענת ההגנה העצמית.

נעצרתם בעקבות קטטה? האם ניתן להשתחרר ממעצר?

לא כל אירוע אלימות מחייב המשך מעצר.

בהליכי מעצר לצורכי חקירה, על המשטרה להצביע על חשד סביר ועל עילת מעצר בהתאם לחוק.

במקרים המתאימים ניתן לטעון כי המשך המעצר אינו נחוץ וכי ניתן להסתפק בשחרור בתנאים.

כאשר מוגש כתב אישום לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים, בית המשפט בוחן את הראיות לכאורה, את עילות המעצר ואת האפשרות לחלופת מעצר מתאימה.

עו"ד פלילי המייצג בהליכי מעצר יכול לבחון את התשתית הראייתית ואת הנסיבות ולפעול לשחרור בהתאם לדין.

האם אפשר לסגור תיק פלילי בגין תקיפה?

כן. לא כל חקירה בחשד לתקיפה מסתיימת בהגשת כתב אישום.

תיקי חקירה עשויים להיסגר כאשר אין ראיות מספיקות להעמדה לדין, כאשר מתקיימת עילת חוסר אשמה או מטעמים אחרים המוכרים בדין.

במקרים המתאימים ניתן להציג לגורם החקירה או התביעה מידע וראיות שעשויים להשפיע על ההחלטה אם להגיש כתב אישום.

אולם, עצם הגשת בקשה לסגירת תיק אינה מבטיחה את סיום ההליך.

האם ניתן לבטל כתב אישום בגין תקיפה?

בנסיבות מסוימות ניתן להגיש בקשה לביטול כתב אישום או לפעול מול התביעה לבחינה מחודשת של האישום.

האפשרויות עשויות לכלול העלאת טענות מקדמיות, טענת הגנה מן הצדק או פנייה לתביעה בעקבות קשיים משפטיים וראייתיים.

במקרים אחרים יידרש ניהול משפט והבאת ראיות כדי להגיע לזיכוי.

תקיפה במסגרת סכסוך משפחתי או בין בני זוג

עבירות אלימות במשפחה עשויות להיות מטופלות בחומרה, בהתאם לנסיבות ולסעיפי החוק הרלוונטיים.

לעיתים חקירה נפתחת בעקבות תלונה של בן או בת זוג, ובמקרים מסוימים מוטלים תנאי הרחקה, איסור יצירת קשר או תנאי שחרור נוספים.

כאשר מתקבלת תלונה על אלימות במשפחה, יש חשיבות לבירור העובדות ולבדיקת מכלול הראיות.

יש להימנע מהפרת תנאי הרחקה או מיצירת קשר אסור עם המתלונן או המתלוננת.

עורך דין פלילי יכול לסייע בבחינת התנאים ובהגשת בקשות מתאימות לשינויים, כאשר קיימת לכך עילה.

תלונת שווא על תקיפה: כיצד מתגוננים?

לעיתים חשוד טוען כי התלונה שהוגשה נגדו אינה משקפת את האירוע שהתרחש בפועל.

חשוב להבחין בין תלונה שלא הוכחה לבין תלונת שווא ביודעין.

כאשר קיימת מחלוקת עובדתית, ניתן לבחון ראיות כגון תכתובות, סרטוני אבטחה, עדויות נוכחים, תיעוד רפואי וראיות נוספות.

במקרים המתאימים, ראיות אלה עשויות לסייע בבירור העובדות ובבחינת מהימנות הגרסאות.

אין לנסות להשפיע על המתלונן או על עדים, ואין לפעול לתיאום גרסאות.

מה העונש על עבירת תקיפה?

העונש המרבי תלוי בסוג העבירה ובנסיבותיה.

סוג העבירה	סעיף בחוק העונשין	עונש מאסר מרבי
תקיפה סתם	379	שנתיים
תקיפה הגורמת חבלה של ממש	380	3 שנים
פציעה שלא כדין	334	3 שנים
חבלה חמורה	333	7 שנים
חבלה בכוונה מחמירה	329	20 שנים

העונשים המפורטים הם עונשי המקסימום הקבועים לעבירות הבסיס, ואינם משקפים בהכרח את העונש שייגזר בכל תיק. נסיבות מחמירות והוראות דין נוספות עשויות להשפיע על החשיפה העונשית.

האם אפשר להימנע מהרשעה בעבירת תקיפה?

במקרים המתאימים ניתן לבחון אפשרות לסיום הליך פלילי ללא הרשעה.

ההכרעה כפופה למבחנים שנקבעו בדין ובפסיקה, ובהם חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבותיו האישיות של הנאשם וההשפעה הצפויה של ההרשעה.

אי-הרשעה אינה תוצאה אוטומטית גם כאשר מדובר באדם ללא עבר פלילי.

מה לעשות אם זומנתם לחקירה בחשד לתקיפה?

חקירה פלילית עלולה להשפיע על המשך ההליך ועל ההחלטה אם להגיש כתב אישום.

לכן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני מסירת גרסה.

כמו כן, חשוב לשמור ראיות קיימות העשויות להיות רלוונטיות להגנה, כגון תיעוד האירוע, מסמכים רפואיים ותכתובות.

אין למחוק חומרי ראיות, להשפיע על עדים או לנסות לתאם גרסאות.

מדוע לפנות לעו"ד ג'קי-הנרי סגרון?

עו"ד ג'קי-הנרי סגרון עוסק במשפט הפלילי מזה למעלה משני עשורים ומייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים.

המשרד מטפל בתיקי עבירות אלימות, תקיפה, חבלה חמורה, איומים ועבירות פליליות נוספות.

הטיפול המשפטי כולל בחינת חומרי החקירה, בדיקת גרסאות העדים, איתור קשיים ראייתיים, בחינת טענות הגנה וייצוג בדיוני מעצר ובמשפט הפלילי.

המשרד ממוקם ברחוב דוד רמז 13 בנתניה ומעניק שירות משפטי לתושבי נתניה, חדרה, כפר יונה, אבן יהודה, קדימה-צורן, תל מונד, עמק חפר ואזור השרון, וכן ללקוחות מאזורים נוספים.

שאלות נפוצות על עבירות אלימות ותקיפה

האם דחיפה נחשבת לתקיפה?

דחיפה עשויה להיחשב לתקיפה לפי סעיף 378 לחוק העונשין, אם מתקיימים יסודות העבירה ולא חל סייג לאחריות פלילית.

האם ניתן להיות מורשע בתקיפה גם ללא חבלה?

כן. עבירת תקיפה סתם אינה מחייבת הוכחה שנגרמה לנפגע חבלה של ממש.

האם מותר להכות אדם מתוך הגנה עצמית?

הגנה עצמית עשויה לשלול אחריות פלילית רק כאשר מתקיימים תנאי הסייג הקבועים בחוק, לרבות הדרישות הנוגעות לנחיצות הפעולה ולסבירותה.

האם אפשר להשתחרר ממעצר בחשד לחבלה חמורה?

במקרים המתאימים כן. בית המשפט בוחן את התשתית הראייתית, עילות המעצר ואפשרות לשחרור בתנאים או לחלופה.

האם אפשר לבטל תלונה על תקיפה לאחר שהוגשה?

מתלונן יכול למסור למשטרה מידע נוסף או לבקש לחזור בו מתלונתו, אך אין בכך כדי להביא בהכרח לסגירת התיק. ההחלטה נתונה לרשויות המוסמכות.

האם עבר פלילי קודם משפיע על העונש?

עבר פלילי עשוי להיות שיקול רלוונטי בענישה, לצד נסיבות העבירה, מידת האשם ונתונים נוספים.

האם אפשר לבטל כתב אישום בגין תקיפה?

במקרים מתאימים ניתן לבקש ביטול כתב אישום בשל עילות משפטיות מוכרות או לפעול מול התביעה. כל תיק מחייב בדיקה פרטנית.

האם ניתן לטעון להגנה עצמית כאשר שני הצדדים נפצעו?

כן, ניתן לבחון טענה כזו בהתאם לנסיבות. עצם קיומן של פציעות בשני הצדדים אינו מוכיח ואינו שולל באופן אוטומטי הגנה עצמית.

נחקרתם או נעצרתם בחשד לעבירת אלימות? פנו לייעוץ משפטי

חשד לעבירת אלימות עשוי להוביל להליך פלילי בעל השלכות משמעותיות.

ייצוג משפטי מתאים מחייב בחינת הראיות, נסיבות האירוע וזכויות החשוד או הנאשם.

עו"ד ג'קי-הנרי סגרון | משרד עורכי דין פלילי

מעל 20 שנות ניסיון בתחום המשפט הפלילי

טלפון לייעוץ: 052-2892777

כתובת המשרד: דוד רמז 13, נתניה

אתר המשרד: https://jacky.co.il

המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני או התחייבות לתוצאה משפטית כלשהי.